"מת זה החי החדש"
לקראת אסתטיקה של קיימות
ברוכות הבאות לגן אקולוגי,
גן המטופח עם חזון מעמיק וראייה אקולוגית המכירה בחשיבות הקיום האוטונומי של אלמנטים שונים של הטבע. מעמדה של צניעות וענווה, והבנה עמוקה שהאדם אינו יודע כל ואינו יודע לצפות את ההשלכה של פעולותיו על הסביבה, גן זה דוגל בהתערבות אנושית מנימנלית בסידור, ארגון ושליטה של החיים השוקקים ואת אופני הביטוי וההתנהגויות הפחות מקובלים של צמחים על פי עקרונות אסתטיים מודרניסטים. אל מול עקרונות אסתטיים המכחישים כל טבע דומם וממהרים להפטר מכל עשביה יבשה ועצים מתים, באמצעות טיפוח של גן יפייפה זה, צוות הגן האקולוגי בטכניון מבקש לחבור למגמה חדשנית וצוברת תאוצה בנוף הבינלאומי, ולקדם שינוי ביחס לאופן בו חשבנו בעבר על גנים וניהול טבע בסביבות אנושיות. אנו מזמינות את המבקרות להרכיב על עיניהן משקפי ראייה חדשות, ולצאת לטיול אל הגן בניסיון לזהות ולהעריך אסתטיקה של קיימות המאפשרת לתהליכים טבעיים לפרוח כפי שעשו במשך עידנים.
בין אסתטיקה לחיים, אנו מוצאים את עצמנו לכודים בפרדוקס. בכמה חיים אנו מוכנים לשלם בעבור יצירת מרחבים יפים ונוחים בעיניינו? תפיסת היופי שלנו מובילה אותנו לא פעם לשנות ולעצב מחדש את עולם הטבע, מגיזום ועיצוב עצים ועד לבנייה מחדש של נופים מוקפדים. אותה אסתטיקה בצירוף של שיקולים אקולוגיים, חלחלה עמוק גם לפרקטיקות של יערנים ועיריות כאחד, העובדים בתחום מתארים כי כריתתם של עצים מתים והסרתם מהשטח הפכה כמעט לאינסטינקט. באתי, ראיתי, כרתתי ולקחתי. בהתבוננות לאחור, הם גם נזכרים בעצים מיוחדים ולעיתים מתחרטים. תפיסתנו האסתטית, אשר שופטת את העולם דרך עיניים אנושיות, עשויה להפריע ליכולתנו לחיות עם אופק עתידי בר קיימא.
המונח "אסתטיקה" פירושו במקור "תפיסה חושית" ביוונית, המתאר את ההערכה התרבותית שלנו ליופי ואת המשמעויות המורכבות שאנו מייחסים לו. תפיסות תרבותיות של ה"מת" והמראה המסודר של הצמחים מביאים אותנו לעתים קרובות להשליך את האלמנטים שנפלו, החלו להירקב, להתייבש או שמתו בגנים שלנו. גישה כזו עומדת בניגוד מוחלט למשמעות האקולוגית של הסימביוזה ושלמות המערכת האקולוגית.
בגן זה אנו מאתגרים את התפיסה התרבותית הזו ומחבקים את היופי של הטבע הבלתי מנוהל. כאן, עץ מת אינו כתם שיש להסירו, אלא אבן יסוד של המערכת האקולוגית, המספק מחסה, הזנה ובית גידול לאינספור אורגניזמים חיים. אנו נושאים איתנו את ההערכה הזו לחיבור ההדדית של החיים, מטפחים סביבה שבה הטבע משגשג, זוהי תמונתה של אסתטיקה של קיימות.
לכן, בעודכם משוטטים במקדש הזה, קחו בחשבון את המהות העמוקה של הקיום, כאשר בכל מת ניתן לראות גם חיים המוות הוא חלק ממחזור החיים ולא מועד תפוגתו, החיים והמוות רוקדים בסימפוניה של איזון אקולוגי.